ג'ורג' אורוול בספרו 1984 מתאר משטר שבו השלטון עוקב ללא הרף אחר האזרחים. הספר שיצא לאור ב1949 תיאר מצב שבו האזרחים חשופים בכל מקום להאזנה, הם מנוטרים בכל רגע וחשופים ליד הארוכה של האח הגדול. הם לא יכולים לדבר חופשי שמא האח הגדול, השליט הכל יכול שנהנה מפולחן אישיות, ישמע את דבריהם והם ילקחו מייד ע"י משטרת המחשבות לחינוך מחדש.
הספר נכתב כביקורת על המשטר הקומוניסטי. מי חשב אז שהמצב המתואר בספר יהפוך להיות מציאות יומיומית ואפילו מבלי שנרגיש שאנחנו מנוטרים בכל רגע. שכל תנועה שלנו במחשב תראה למי שירצה לנצל אותה לרווחיו לתועלתו, לעשיית מניפולציות עלינו. מי חשב אז שיש סיכוי שנגיע לימים שכל תנועה שלנו במרחב תצולם ותתועד כדי כביכול "להגן" עלינו.
קראתי את הספר הזה כ10 שנים לפני שנת 1984 הוא היה בעיני ספר בדיוני שאין סיכוי שיתממש. אני זוכרת את הרגשת הקלסטרופוביה ששריתי בה במהלך הקריאה, כאילו כל העולם נסגר על האזרחים. בתמימותי אז לא האמנתי שזה מצב שיכול להתממש. התבדיתי.
היום במבט לאחור ברור לי שג'ורג' אורוול היה נביא, הוא שרטט בספרו את העולם העתידני שבו בעל הממון בעל השלטון משתלט עלינו ומנטר אותנו השכם והערב. ממש כמו http://laitman.net/
כל אותם בעלי "כוח" שמנצלים את כוחם וסבורים שהם השולטים, שבידיהם הכוח, שוכחים מי מנהל פה את הכל. שוכחים שיש פה כח טבע אחד שרואה כל, שמנטר את כל המציאות, שמנהל את כל האנושות ומובילה קדימה. כח שמוביל את כולם לראות את השלילי שבניצול. לגלות את הטבע האגואיסטי שלנו שמנוגד לחוקי הטבע ההרמוניים. כח טבע זה הובילנו לימים בזויים אלה כדי להביא את האנושות להיפוך המצב. לחוות את הרע בשיא כיעורו כדי שממנו נשאף לטוב.
הטבע הוביל אותנו לעת הזו, לשפל המדרגה, כדי שנמאס בה. כדי שנגיע להבנה שלא הנכסים הגשמיים הם החשובים ובעליהם צריכים להצעיד את העולם קדימה, לעידן ההתפתחותי הגבוה. אלא הנכסים החברתיים, הערכים של מערכות יחסים של אני לך ואתה לי. שהערכת ערך השוויון, הערכת המאמצים של כל פרט ושל כולנו יחד בבניית חברה תומכת ומתחשבת שלמה וגלובלית– יהיו הערכים שצריכים להצעיד אותנו קדימה.