בעשור האחרון העיסוק בשכרם של נושאי משרה שונים במשק הפך להיות דבר פופלרי, הוא קודם באמצעות הצעות חוק משני צידי המתרס הפוליטי, בתקנות וחוקים מסויימים והתחייבויות של תאגידים וחברות. כל אלו אמנם היו אמורים לצמצם בצורה כזו או אחרת את פערי השכר במשק, ועל מנת לעמוד בהתחייבויות החברות שבמרבית הפעמים גם כן נחשבות לציבוריות, שכר הבכירים מפורסם גם כן. אך סקר בין כל נושאי המשרה נעשה על ידי פורטלים פיננסים שונים, החל מגלובוס, כלכליסט, דה מארקר ועוד. כל אלו מפרסמות את המשכורות השונות של מנכלים ונושאי משרות, לעיתים בארץ ולעיתים גם מרחבי העולם.
מתי הסקר מתבצע?
במרבית המקרים הפורטלים הפיננסים שעוקבים אחרי נתוני השכר של נושאי המשרה, עושים זאת בצורה עקבית ובחונים גם את הרוגלציות השונות שחלות כיום על הגבלות השכר. מעקב זה לא נעשה רק עקב המחאה החברתית שהייתה פה בשנים האחרונות או תחושת הניתוק עליה מעידים פערי השכר. אלא כי לא מעט ממשלות ברחבי העולם חוקקו חוקים אשר אמורים למתן את הפערים, אחד מהם חוקק בישראל בשנת 2016 וקבע כי משכורת מקסימלית לא תהיה יותר מפי 35 משכר עובד עם המשכורת הנמוכה ביותר בחברה. המעקב נעשה אחת לשנה ולעיתים גם אחת לשני רבעונים, בחלק מהמקרים ובמידה ומנכ"ל התפטר/פוטר שכרו ברוב המקרים יתפרסם גם כן. במידה ותרצו גם אתם לעקוב אחר שכר זה תוכלו לצפות גם בשכר של חברות בינלאומיות, גם של מנכ"לים ונושאים משרות במגזר הציבורי וגם בעסקי.
מה מחושב ואצל מי?
הסקר עצמו מנסה לאמוד את סך המשכורת של נושאי המשרה, בחלק מהסקרים נלקחים בחשבון גם הוצאות כאלו ואחרות כמו רכב או הוצאות אחרות. אך כל אלו אמורים לאמוד את עלות המנכל ובישראל גם לוודא כי השכר גם אינו עובר את התקרה שנקבעה בשנת 2016. את המגמה הזו אפשר לראות גם בקרב מנכלים בגזרת הרשויות המקומיות והמדיניות, אשר אמורים להפחית את שכרם בעד 10 אחוזים עד סוף שנת 2021. בחלק מהמגזרים תקרת השכר אינה פוגעת או אומדת את הפרשות לקרן גמל/פנסיה, ביטוחים שונים ועוד.