מיהם המקובלים?

"המקובלים הם אנשים שהצליחו לפענח את חוברת ההדרכה של החיים"

באיזה שלב בחיינו נתקלנו במושג מקובל, אני תמיד חשבתי שהם רבנים מיוחדים, שהם פשוט יותר מלומדים או נחשבים יותר בעיניי המאמינים שלהם. לאחרונה למדתי שאומנם הם באמת רבנים אבל לא כפי שחשבתי. הדת עצמה מחולקת לכל כך הרבה זרמים וקבוצות מאמינים ומי שחילוני גמור כמוני, את כולם הכללתי כיחידה אחת ללא הבדלים. כשאנו רחוקים וחסרי כל השכלה בתחום מסוים הכול נראה לנו זהה, בצבע אחד וללא דעה מסוימת עמוקה על הדבר, פשוט עוד משהו מיני רבים בידע הכללי שלנו. כאשר אנו נכנסים יותר פנימה אז אנו מתחילים להבחין בגוונים השונים וככל שמתעמקים מגלים עולם ומלואו. 

כך התחלתי להבין מיהו מקובל ומה תפקידו בעולמנו ומה הקשר שלי אליהם. בכתבים קראתי שאלוהים פיזר אותם במשך האבולוציה שלנו בני האדם, שם אותם בכל דור ודור ודאג שאותם מקובלים ימלאו תפקיד מסוים. אנו אומרים שאנו מגיחים אל העולם ללא חוברת הדרכה ומוצאים את עצמנו מבולבלים, מתוסכלים וחסרי כל הבנה איך לחיות את חיינו בצורה נכונה, טובה ושנצליח ליהנות מכל השפע והטוב שהעולם מציע לנו, אבל אנו לא מבינים את הטבע שלנו ולא מבינים מה נכון לנו ולכן רוב חיינו אנו מבלים כשאנחנו חוטפים מכה אחר מכה וייסורים קשים. 

המקובלים הם אותם אנשים כמוני כמוך, שהצליחו לפענח את חוברת ההדרכה שמסבירה איך לחיות את חיינו עם כל התכונות שקיבלנו בלידתנו, עם כל מטען הגנים שהעבירו לנו הורינו ועם כל הידע שאנו רוכשים במשך חיינו מהסביבה שבה אנו גדלים. כל ספרי הקודש בעצם נכתבו ע"י מקובלים, כל אותם כתבים קדושים מספרים על התפתחות הנשמה שלנו ולא כפי שרובנו חושבים שאלה הם סיפורי היסטוריה וגיאוגרפיה, או כל מיני סיפורים שהתרחשו אי שם במהלך האבולוציה של בני האדם. 

"המקובלים הם אנשים שהצליחו לפענח את חוברת ההדרכה של החיים"

בעבר, המקובלים הצליחו להבין מתוך השגה אישית את הקשר של האדם עם בוראו ועל כך הם כתבו לנו במשך השנים. כל מקובל בדורו. הם כתבו בשפה משלהם שנקראת שפת הענפים. זו שפה שמסבירה את השורש של כל ענף, השורש הוא הבורא ואנו התוצאות של אותם שורשים. ההשגה נכתבה במילים שלנו כדי שנוכל להבין אבל מכאן גם הבלבול שאנו חושבים שאותם סיפורים הם על אנשים בשר ודם כמונו ובעצם מדובר על הנשמה שלנו. כיום חכמת הקבלה פתוחה לכולם ולא רק ליחידי סגולה כמו פעם ולא רק שאפשר ללמוד ולהבין כל מה שהמקובלים כותבים, אלא אפילו חובה.