מאז שנגיף הקורונה פרץ לחיינו יש שתי שאלות שעלו מאחורי הקלעים של החיים לקדמת הבמה: הראשונה היא איפה קונים אלכוג'ל בזול והשנייה היא מה בדיוק משמעות החיים שלנו. אז את נושא האלכוג'ל פתר כל אחד פחות או יותר לשביעות רצונו, אבל מה היא בדיוק משמעות החיים שלנו על פני כדור הארץ?
לפני הקורונה התשובה למשמעות החיים הייתה מאד ברורה, מקסימום הנאה לעצמי במינימום מאמץ ולא חשוב על חשבון מי זה. תחום שבו המצב הזה היה מאוד ברור הוא תחום הצרכנות – היה חשוב מאוד לכל אחד לרכוש את המוצרים שהוא קונה במחיר הנמוך ביותר. כל אחד מכיר את הסיטואציה, אומרים לך מחיר של מוצר ואתה מציע חצי מחיר.
הזמנתם חופשה בכרתים? תמיד השאלה הראשונה תהיה – כמה שילמתם? האם זה הצד הכי חשוב של הנופש בכרתים? הקורונה, בהיבט של משמעות החיים, היא סוג של פילטר על דברים שכנראה לא באמת חיוניים לנו, עובדה שהחופש בכרתים בוטל ואנחנו עדיין נושמים. גם למוצרים אחרים יש ככל הנראה השפעה לא גדולה איכות החיים שלנו והשפעה עוד יותר קטנה על משמעות הקיום שלנו.
אז בשביל מה באמת אנחנו חיים? מה משמעות החיים? אפשר להגיד שהקורונה עברה עם מסנן והורידה את כל מה שאין לו חשיבות מיוחדת לחיינו. איך יודעים? הדברים נעלמו מחיינו ואנחנו ממשיכים בחיים. ומה לא נעלם? לא נעלמו כל הקשרים שאנחנו טווים בין בני האדם בכל התחומים: משפחה, עבודה, חינוך, זוגיות ועוד.
יותר מזה, המצב החדש שנוצר מעצים את הקשרים בין אנשים בגלל שהוא כופה עלינו להיות יותר קרובים מאשר היינו רגילים לפני הקורונה, משפחות סגורות בבית בסגר, עובדים בבית כי הם בחל"ת ועוד.
עוד מתברר בקורונה שיש לנו אחריות הדדית מאוד חזקה, שאפשר לראות בעטיית המסכות. המסכות משמשות לשתי מטרות בו זמנית, הם מגינות על מי שעוטה אותם מפני הסביבה אבל בו זמנית שומרות על הסביבה כולה מפנינו.
אמור מעתה, משמעות החיים נמדדת באיכות הקשרים שלנו עם אנשים אחרים.